איך הופכים את מיליוני הספרים, העיתונים, המוזיקה, הארכיונים, כתבי היד, המפות וכל החומרים התרבותיים שנוצרו במשך מאות שנים - למשהו שימושי ומעניין ורלבנטי לבני אדם שחיים בעולם שלנו היום?
הרצאה מקוונת של ירון דויטשר מהספריה הלאומית . ההרצאה המרתקת הועברה ביום רביעי 18 למאי, 19:00 בערב, בזום,
במסגרת סדרת ההרצאות "ויקי טוק" של Wikimedia Israel ויקימדיה ישראל
אודות המרצה
ירון דויטשר, ראש אגף הנגשה דיגיטלית בספרייה הלאומית
לירון דויטשר ניסיון רחב בתחום התוכן הדיגיטלי, כמנהל פרויקטים, בהובלה של צוותי תוכן ובהגדרתן והקמתן של פלטפורמות דיגיטליות. הוא היה אחד המייסדים של דסק החדשות של ערוץ 2, שימש כסגן העורך של MSN ישראל ולאחר מכן כמנהל האתר.
בתפקידו האחרון, היה דויטשר אחראי להקמתו ולניהולו של פורטל דיגיטלי ייחודי באגף המודיעין של צה"ל. הניסיון המקצועי המוכח שלו בתחום הפתרונות הטכנולוגיים לניהול ולהנגשה של תוכן מבהירים שהוא נכס יוצא דופן לספרייה הלאומית שמוביל את אגף ההנגשה הדיגיטלית בספרייה הלאומית.
תקציר
בשנת 2015 נפתחה בספרייה הלאומית מחלקה חדשה: הנגשה דיגיטלית, ובה 'הצוות הדיגיטלי', ששורותיו מתרחבות והולכות. באמצעות הרשתות החברתיות הצוות מתמקד בחשיפת אוצרות הספרייה, תוכניותיה ואוספיה לקהל הרחב ובהעמקת מעורבותו בנעשה בספרייה. הצוות יוצר ממשק ידידותי למשתמש ומפתח יוזמות חדשות כמו אתרים מונעי־תוכן המנגישים את תוכניות הספרייה ואוצרותיה וכן חומרים חדשים בדרכים חדשניות.
עדכונים יומיים על הספרייה מתפרסמים ברשתות החברתיות, בטוויטר ובאינסטגרם. כמו כן נפתחו דפי פייסבוק לספרייה בשלוש השפות: עברית, אנגלית וערבית. לצד אלה מתפרסמים הודעות במרשתת, רשומות (פוסטים) שונות וכן מידעונים (ניוזלטר), ובהם סיפורים וידיעות הקשורים לספרייה ואוצרותיה, לתרבות הישראלית ולהיסטוריה היהודית.
בשנת 2016 יותר ממחצית (52 אחוזים) המשתמשים באתר הספרייה הלאומית הקלידו את כתובת האתר כדי להגיע אליו. לעומת זאת, והודות למאמצי צוות ההנגשה של הספרייה, בשנת 2019 נרשם זינוק בשיעור המחפשים באמצעות גוגל, ו־59 אחוזים ממשתמשי האתר הגיעו אליו באמצעות הקלדת מילות חיפוש בגוגל.
כמה שקפים מתוך ההרצאה המרתקת של ירון דויטשר
מיליוני ספרים, עיתונים, כתבי יד, ארכיונים, תצלומים, מוזיקה, ועוד ועוד אוצרות עולים לרשת.
זה נהדר - אבל זה לא מספיק!
איך גורמים לקהל הרחב להגיע לאוצרות האלה, לקרוא, לשתף ולעשות בהם שימוש מחדש?
בספריה הלאומית יש ספרני יעץ ואנשים באים לשאול אותם אבל 90% מהאנשים בישראל לא יודעים בכלל שיש ספרייה לאומית ויש לה קטלוג מקוון עצום , אז האתגר הוא כיצד להפגיש אותם עם האוצרות הדיגיטליות של הספרייה הלאומית ?
לכן , את הקטלוג העצום של הספרייה הלאומית פותחים לגוגל וגורמים למנוע החיפוש של גוגל להבין שיש ערך לדברים האלו .
קישורים וחיבורים של דפים דיגיטליים בספרייה הלאומית בויקיפדיה ומאגרי ויקיפדיה ( הפעולה הכי חשובה מבחינם קידום האוצרות הדיגיטליות של הספרייה הלאומית )
בויקיפדיה יוצרים אנשי הספרייה הלאומית קישורים לדפי השער המקוונים של הספרייה הלאומית.
כיום, ויקיפדיה הוא האתר החמישי בעולם בהיקף התעבורה בו, ומהווה מקור מרכזי למידע אמין, נגיש ועדכני. הגישה המאפשרת לכל אדם לתרום לוויקיפדיה פותחת בפני מאות אלפי אנשים אפשרות לתרום מידיעותיהם לטובת משתמשים מכל העולם.
שיתוף הפעולה הזה נעשה במסגרת GLAM, בו חוברים יחד עמותת ויקימדיה ישראל ומוסדות תרבות להביא אוצרות תרבות גנוזים אל המודעות האנושית. במסגרת זו מוסדות תרבות מאפשרים להכניס לוויקיפדיה מידע, תמונות וקישורים ולהעשיר בכך ערכים רבים.
גלאם – הספרייה הלאומית
בדצמבר 2011 השיקו הספרייה הלאומית ועמותת ויקימדיה ישראל, את פרוייקט ה”גלאם” השני בישראל. “גלאם” (ראשי תיבות באנגלית של גלריות, ספריות,ארכיונים ומוזיאונים) הוא שם קוד לשדה פעילות רחב של שיתופי פעולה מגוונים בין מוסדות תרבות, קטנים וגדולים פרטיים וציבוריים, ובין תנועת ויקימדיה וקהילת ויקיפדיה.
המאמץ של אגף ההנגשה הדיגיטלית בספרייה הלאומית הוא הוא ליצור דפי שער באינטרנט , לדוגמא דף שער (פורטל מקוון) ולרכז בו את כל פריטי התוכן הרלבנטיים , גם תמונות וגם סיפורים .
המקטלגים משתמשים בשיטת קיטלוג נושאית מתאימה ויוצרים יישויות נושאיות בתהליך הקיטלוג
מספרים סיפור, ומזמינים את הקהל לחפש ולגלות בעצמו
יש לבלוג הספרייה הלאומית עשרות אלפי מינויים במייל לבלוג שלהם , וכך פועלת שיטת "הדחיפה" בהצלחה רבה.
תודה ומלוא ההערכה לירון דויטשר ( לדעתנו מגיע לו פרס ישראל בתחומי ההנגשה הדיגיטלית של תרבות ישראל ) וגם עובד מצטיין ארצי של כל המוסדות הישראליים דף הפייסבוק של ירון דויטשר (קישור)
ספרייה דיגיטלית בספרייה הלאומית
ראו גם :
מאז שנת 2012 קוצרת הספרייה הלאומית את האינטרנט הישראלי באופן עצמאי. כל אתר בסיומת il מאורכב אוטומטית לפחות פעם בשנה. "אתרי חדשות ואתרים שמתעדכנים בתדירות גבוהה", מדגיש ירון דויטשר, "נקצרים בתדירות הרבה יותר גבוהה, חלקם כמה פעמים ביום. כשמישהו ירצה לחקור את האירוע הזה, חשוב שיוכל לקבל תמונת מצב מתגלגלת. לא רק את הכתבה שאולי נשמרה בגוגל, אלא איך נראה ההומפייג' ואיך הוא השתנה תוך כדי האירוע".
אתם קוצרים גם פנימה, או רק את דף הבית?
"כן, בוודאי. אנחנו קוצרים בדרך כלל שלוש רמות: הומפייג', קטגוריה ורמה נוספת מלמטה, אבל זה משתנה מאתר לאתר. יש אתרים שבהם אין חשיבות לרמה השנייה והשלישית, ואז כהחלטה קוצרים את הרמה הראשונה".
ראו גם :
מצגת